פסק-דין בתיק עמ"נ 30907-03-12

הערעור בתמצית:

לפני ערר על החלטת בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין במתקן מת"ן שניתנה ביום 26/2/12 במסגרתה דחה בית הדין הצעה לאפשר את שחרורו של הקטין לידי משמורן שהוא קרוב משפחה, זאת לאחר שקבע כי החלופה אינה ראויה ואין בה כדי לתת מענה לצרכיו של הקטין.

המערער הינו קטין נתין אריתריאה בן כ- 13 שנים ועוד 10 חודשים כעת. הוא נכנס לישראל ביום 21/10/11 ונתון מעת כניסתו במשמורת. בתחילה הוחזק במתקן סהרונים ובהמשך הועבר למתקן מת"ן. על פי נהל הטיפול בקטינים זרים ללא מלווים יש לשחרר קטין המוחזק במשמורת בהעדר אפשרות להחזירו לארצו לפנימייה של משרד החינוך או לחילופין לידי אפוטרופוס או משמורן שיתחייב לדאוג לצרכיו. המערער מסרב לצאת לפנימייה מאחר שהוא מעוניין להשתלב במעגל העבודה, זאת על אף שהוסבר לו שבגילו לא ניתן יהיה לאפשר את העסקתו בעבודה חוקית.  בית הדין לביקורת משמורת בחן את עניינו של הקטין ואת המשמורן המוצע וקבע כי אין מדובר במשמורן ראוי ובתנאי מגורים ראויים ולא אישר את שחרורו של המערער ממתקן המשמורת. מכאן הערעור שבפני.

טיעוני ב"כ הצדדים:

ב"כ המערער טוענת כי לא היה מקום לפסול את המשמורן המוצע. לטענתה מדובר במשמורן המתגורר ברח' העלייה בתל אביב בתנאי מגורים סבירים. ביתו מצוי בסמוך לבית הספר רוגוזין בו לומדים ילדי עובדים זרים. לדברי באת כוחו של המערער התקבל אף אישור לרשום את המערער לבית הספר. בנסיבות אלו אין מקום להשאירו במתקן משמורת רק מהטעם שהמערער מסרב לצאת ולהשתלב בפנימייה של משרד החינוך.

ב"כ המשיב טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית הדין ששקלה את מכלול השיקולים וקבעה כי טובתו של הקטין, לעת הזו, להישאר במתקן המשמורת, וזאת עד שימצא סידור שיהיה ראוי בין אם באמצעות משמורן ראוי שיאושר ובין אם במסגרת של פנימייה של משרד החינוך.    

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הערר, בכפוף לאמור להלן.

נוהל הטיפול בקטינים זרים ללא מלווים כפוף להוראות חוק הכניסה לישראל ולהוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך -1960, אשר יש לו תחולה גם ביחס לקטינים זרים השוהים בישראל שלא כדין ומצויים במשמורת. בהתאם גם החובה לדאגה ולטיפול בקטינים הנ"ל. ראה לעניין זה עע"מ 4878,5594,5786/05, פלונית ואח' נ' שר הפנים ואח'(פסק דין מיום 6.11.08).

נוהל הקטינים משקף ישום של הוראות שבסיסן בהוראות חוק הכניסה לישראל וחוק הנוער. הנוהל מפרט את הכללים לפיהם יש לנהוג בקטין במעמדם של העוררים.

על פי סעיף 9.א. לנוהל הקטינים,"בהתאם לאמור בסעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, אם החליט ממונה ביקורת גבולות על המשך החזקתו של הקטין במשמורת, יוחזק הקטין במשמורת עד לתקופה של 60 יום ברציפות, אשר לאחריה, ישוחרר ממשמורת ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים ידאג למציאת מסגרת חלופית מתאימה לקטין".

במקרה שלפני,מוחזק המערער הרבה מעבר לתקופה של 60 יום, על אף האמור בנוהל ובניגוד להוראות סעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, כאשר החלטת בית הדין למשמורת בנוגע לקטין זה הינה כי יש למעשה להמשיך ולהחזיקו בתנאי משמורת, שכן כרגע אין חלופה מתאימה בפיקוחו של אפוטרופוס או משמורן ראוי ומאחר שהקטין מסרב להשתלב בפנימייה.

ככל הנראה, שליחתו של המערער לפנימייה כאשר הוא מסרב ללמוד בה לא תעלה יפה ולא ניתן יהיה להכריח אותו לדבוק בלימודים במסגרת אשר הוא מסרב להשתתף בה. עם זאת לא ראיתי פגם בהחלטת בית הדין אשר בחן את המשמורן המוצע ואת סדרי הטיפול בקטין, אם יהיה תחת פיקוחו, ומצא שסדרים אלו אינם ראויים ואינם נותנים מענה לצרכיו של הקטין.

אמנם המשך שהיהבמשמורת בתנאימעצר אינה חלופה אידיאלית, בלשון המעטה.הגם שמתקן המשמורת מת"ן הותאם לקטינים [ראו לעניין זה: בג"צ 1254/10 פלוני נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול - משרד הפנים(ניתן ביום 4.4.12)]. תנאי השהיה במשמורתאינם התנאים הראויים לקטין, ובוודאי שלא לזמן ממושך. מקומם של ילדים אינו במתקני כליאה, יהיה שמם וכינוים אשר יהיה.גם אם קטין מסרב ללמוד בפנימיות אין מקום "להענישו" ולכלוא אותו בשל כך. בנוסף, המשך שהיה במשמורת בתנאי מעצר מנוגד להוראות נוהל הקטינים ולהוראות חוק הכניסה לישראל, זאת לאור העובדה כי אין כל אפשרות להרחיקו מישראל ולאור הזמן הרב שבו הוא מצוי במשמורת בתנאי מעצר.

עוד אציין כי במצב הנוכחי, כאשר אין אפשרות מעשית להרחיק את העורר מהארץ לא מתקיימת כלל העילה להמשך החזקתו במשמורת ועל המדינה לבחון כל דרך לשחרורו ממשמורת [ראה לצורך השוואה המקרה שנדון במסגרת בר"ם 7267/09 סומיילי עבדולאי נ' משרד הפנים(ניתן ביום 21.12.09)].

כאמור, בית הדין לביקורת משמורת לא אישר את החלופה שהוצעה לאחר שחוות דעת סוציאלית שהוכנה לבקשתו של בית הדין קבעה כי המשמורן הוא קרוב משפחה בדרגת קרבה רחוקה. עוד נקבע כי תנאי הדיור המוצעים בדירה ביחד עם שעות העבודה של המשמורן המוצע לא יבטיחו מענה לצרכיו של הקטין/המערער. בית הדין לא דחה אפשרות לשחרורו לידי משמורן וציין כי ככל שתוצע חלופה אחרת היא תיבחן. אלא שככל הנראה חלופה אחרת לא בנמצא. בכל מקרה לא מצאתי כי  נפל פגם בהחלטה המצדיק את התערבותו של בית המשפט בה.

עם זאת עלה מטיעוני ב"כ המערער לפני כי לאחר שהתקיים הדיון בבית הדין וקודם שהתקבלה החלטתו, נשוא הערר שבפני, התקבל אישור מעירית תל אביב המאפשר לרשום את הקטין בבית הספר רוגוזין.  בנסיבות אלו עולה כי לא נבחנה האפשרות של שילוב שחרורו של המשיב בפיקוח המשמורן תוך שילובו בבית הספר רוגוזין, באופן שיאפשר מסגרת חינוכית בשעות היום ומענה, לפחות חלקי, לפיקוח הנדרש על הקטין. ער אני לאפשרות שהקטין יחליט להסתלק מבית הספר וככל הנראה לא ניתן יהיה למנוע זאת באופן מוחלט ואולם שחרורו למסגרת חינוכית בשעות היום, כאשר הוא מתגורר אצל המשמורן המוצע, תספק לפחות מענה חלקי לפיקוח על הקטין ביחד עם שילובו במסגרת חינוכית שתהווה גם מסגרת מפקחת ומדווחת על הקטין בשעות היום.

סיכום לעניין המשמורת:

אשר על כן אני מורה כדלקמן: